ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אורגד ואח'

פסק דין

א. רקע התביעה וטענות הצדדים:

בפני תביעה ותביעה שכנגד וביסודה תאונת דרכים שהתרחשה בשעות הערב המאוחרות של ה-25.1.12 בין רכב התובעות נהוג בידי התובעת 2 ורכב הנתבע נהוג על ידו בכביש 444, בצומת מושב בית אריה.

התאונה התרחשה בצומת בעת שהתובעת 2 פנתה עם רכבה שמאלה ברמזור הפונה למושב בית אריה מכיוון צפון לדרום בעוד שהנתבע הגיע מימין לדרך עם רכבו בנסיעה ישרה מכיוון שוהם כאשר גם אל מולו דלק רמזור.

כתוצאה מהתאונה ניזוקו רכבי הצדדים באופן שהביא להשבתתם המלאה והמה תובעים נזקיהם במסגרת זו. התביעה העיקרית הינה תביעת שיבוב של התובעת 1 והחזר הפסדים כתוצר הפעלת הפוליסה של התובעת 2 בעוד שבמסגרת התביעה שכנגד תובע הנתבע את נזקיו הישירים מהתאונה.

עיקר המחלוקת בתיק זה נסבה סביב סוגיית האחריות לתאונה (שכן בשאלת הנזק נדמה שהצדדים לא חלוקים ביניהם או לפחות לא עמדו על טענותיהם לעניין במסגרת בירור התביעה העיקרי) וזאת ביחס לשאלה מי משני הנהגים המעורבים בתאונה נכנס אל צומת לא פנוי בהידלק האור ברמזור שבכיוונו בצבע אדום ומי משניהם נסע באור ירוק.

כרקע אציין כי מספר ימים לאחר התאונה מסרו הנהגים את גרסותיהם למשטרה. יחד עם זאת בעוד שהנתבע מסר גרסה חופשית בפני שוטר, התובעת 2 מסרה גרסתה תחת אזהרה, בהתייחס לאחריותה לתאונה. בסופו של יום, כפי שנאמר לי מפי באי כח הצדדים בדיון היום, החליטה המשטרה לסגור את התיק כנגד התובעת 2 מחוסר הוכחות ולא להגיש כנגדה כתב אישום.

ב. החומר הראייתי הדרוש להכרעה:

6. בפני בית המשפט הוצגו הראיות הבאות העקרוניות להכרעה בסוגיה שבמחלוקת:

כתבי בי-דין של הצדדים על נספחיהם לרבות חוות דעת שמאי הרכב מטעמם.

תמונות נזקי הרכבים המעורבים.

תיק המשטרה על הודעות הצדדים במשטרה ודו"ח פעולה.

פרוטוקול דיון הוכחות מהיום הכולל את עדותם הראשית והנגדית של נהגי הרכבים המעורבים.

תמונת זירת מקום האירוע מטעם התובעות שאושרה על ידי הנתבע.

קלטת שיחה קצרה שבין הנתבע לתובעת 2 בזירת התאונה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

ג. דיון ומסקנות:

7. כאמור, שאלת השאלות לגביה אין מחלוקת ואשר עמדה במרכז הדיון היום הינה מי משני הנהגים הוכיח כי חלף את פני הצומת באור ירוק ברמזור שממלו ומי על כן, חלף אותו באדום וגרם הלכה למעשה ברשלנותו לנזקי הרכבים. שאלה זו הינה שאלה שבעובדה המחייבת בהתאם לפסיקה הכרעה פוזיטיבית לעניין זה לאחר קביעת ממצאים עובדתיים ביחס לאירוע שביסוד המחלוקת שבין הצדדים. רק במקרים בהם קיים "ספק שקול", היינו כאשר ביהמ"ש מגיע לכלל מסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, יטה בית המשפט לקבוע כי בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עמד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו. מאחר שברגיל ובשגרה ובמרבית "תיק הפח" נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובעת, אלא וככל שקיימת עילה לסבור אחרת, יטה בית המשפט בעת מקרה שכזה לדחות את התביעה לנוכח הספק השקול שנותר לאחר בחינת מאזן ההסתברויות בהליך האזרחי (לעניין זה ראו: רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13). בעניינו, ומאחר שעסקינן בתביעה ותביעה שכנגד על כל צד לשכנע את בית המשפט בגרסתו על בסיס מכלול הראיות שעמדו לנגד עיני בית המשפט שעיקריהן פורט לעיל.

8. לאחר זיקוק מלוא חומר הראיות שבפניי ובחינת עדי הצדדים והתרשמותי מהם באופן בלתי אמצעי, שוכנעתי בגרסתו של הנתבע בדבר העובדה שחלף את פני הצומת ברמזור ירוק, בעוד שלא שוכנעתי מטבע הדברים, בגרסתה של התובעת 2 לעניין זה.

ואלה נימוקיי שהובילוני למסקנתי זו:

כפי שציינתי, התובעת 2 נחקרה תחת אזהרה ביחס למעבר הרמזור באור אדום בעוד שהנתבע מסר גרסה חופשית. אמנם תיק המשטרה נסגר בסופו של יום, אך זאת היות ובידי המשטרה ככל הנראה לא היו מספיק ראיות בכדי לבסס הרשעה מעבר לספק סביר הנדרש כידוע בהליך הפלילי. יחד עם זאת, סבורני כי לא ניתן להקל ראש בבחירתה של המשטרה לחקור את התובעת 2 תחת אזהרה בעוד שלא לעשות כן בעניינו של הנתבע, שכן בחירתה לעשות כן נובעת ממצאים שהתגלו בזירת האירוע, מהתרשמותה ממצב ומנח הרכבים לאחר מכן ומתשאול הנהגים שבוצע לאחר התאונה. נציין כי עדות לדברים ניתן למצוא בין היתר בעובדה ששני הנהגים נתנו בתחילה את גרסתם החופשית לתאונה ביום 7.2.12 במסגרתן שטח כל אחד מהם את גרסתו לאירוע. לאחר בחינת הדברים, החליטה המשטרה לזמן את התובעת 2 דווקא לחקירה תחת אזהרה שניתנה ביום 15.2.12.